תומר שרון – "קץ האדם הכלכלי"

24 נוב

"קץ האדם הכלכלי" הוא מונח שנטבע עוד בשנות ה30 של המאה ה-20 ותיאר את הלהט הקולקטיביסטי(בעיקר קומוניסטי) של התקופה ההיא.

"האדם הכלכלי" הוא זה אשר מבצע החלטות כאלה ואחרות בעקבות שיקולים כלכליים "קרים" ו "לא אנושיים". השיטה הקולקטיבית רצתה לשים סוף ל"אדם הכלכלי". היא ביקשה לשים במרכז "אדם אנושי".
כולנו יודעים איך נגמר הניסוי החברתי הזה, הגדול ביותר בהיסטוריה -ההיסטוריונים מתווכחים בינם לבין עצמם הם היו כמה עשרות מיליוני הרוגים לכמה מאות מיליוני הרוגים.
נוכחנו כי "קץ האדם הכלכלי" הוא בעצם, קץ האדם.

תומר שרון הוא קומיקאי מצליח וחביב עליי אישית, עוד מזמנו בפלטפוס.
לאחרונה, העניק ראיון ל-Ynet בו, חזר למעשה על הרצון לראות ב"קץ האדם הכלכלי".

בציטוט הזה, למשל:

"היא(מרינה מקסימיליאן בלומין) מקנאה בנו. בדור שגדל פה לפני 20 שנה, בניינטיז. שאלנו אותה למה, והיא אמרה 'כל הדיבורים האלה על רוק'נ'רול, אורגיות אלכוהול'.
הם(הדור של היום) דור של שמרנים. הייתי על הסט של 'חצויה' עם כל השחקנים הצעירים, בני 20 וקצת. הם צעירים-זקנים. מדברים על הסט על מניות, מכוניות, דירות, משכנתאות, העצמה, מיקסום, שדרוג.
כל הפעלים החדשים של הניאו-קפיטליזם.
מה יש לכם? אתם לא רוצים להיות קצת חסרי אחריות? אתם בני 23!".

כואב לתומר שרון שחבר'ה "בני 20 וקצת" חושבים על עתידם ועתיד משפחותיהם –
אם זה לא היה מצחיק, זה היה ממש עצוב.

תומר שרון שוכח כנראה, שבשביל להיות "קצת חסרי אחריות" צריך איזושהי רשת ביטחון כלכלית. ילד למשל, יכול להיות קצת "חסר אחריות" כיוון שההורים שלו דואגים לרווחתו הכלכלית.
"מבוגר" שאינו נסמך כלכלית על הוריו או חסכונותיו לא יכול לטייל ברחבי העולם ולנגן כל היום בבית על הגיטרה – פיזיקלית, זה בלתי אפשרי.
לצערנו, נדמה שזהו שורש החשיבה הסוציאליסטית, שכלכלה היא בעצם "קלקלה" – שכסף הוא דבר נורא ומזעזע, ואם רק כולם היו עושים טיול של 3 שנים בהודו ורק מנגנים על הגיטרה, הכל היה יותר טוב.

בספרו המופתי "הדרך לשעבוד", האייק ממחיש כיצד עוד בשנות ה-40 המחרידות, היה הבוז הזה כלפי "הכלכלה":

"…דורנו אוהב להשתבח בכך ששיקולים כלכליים חשובים בעיניו פחות משהיו בעיני אבותיו או אבות אבותיו… מוכן דורנו פחות מקודמיו להתחשב בשיקולים כלכליים. בשום פנים ואופן אין הוא מוכן לוותר על איזו מדירשותיו למען נימוקים הקרויים כלכליים; קצר רוח הוא וחסר סובלנות כלפי הסייגים על שאיפותיו המיידיות, ואין הוא חפץ להשלים עם אילוצים כלכליים…"

בהמשך הראיון, כאשר תומר שרון נשאל האם הוא פעיל פוליטית, הוא עונה:

"כן, ממש לאחרונה הצטרפתי לשלי יחימוביץ'. שנים הייתי מיואש, עכשיו אני רואה את האור בקצה המנהרה".

כלומר, תומר שרון מקווה ששלי יחימוביץ' מקרבת את "קץ האדם הכלכלי", אך כמובן שאשליה היא הדבר.
גם אם משנתה של שלי יחימוביץ' תושתת על כל הארץ, ואף על העולם – הרי שלא מדובר בקץ האדם הכלכלי – אלא ביצירתו של אדם כלכלי חדש לחלוטין.
הסוציאליזם לא מבקש לשים סוף לממון או כלכלה, אלא מבקש חלוקה "צודקת יותר". תומר שרון הוא בעצם אדם כלכלי בדיוק כמו כל אחד אחר.
הוא מעדיף לנגן על הגיטרה שלו ולישון עד הצהריים – במקום לעבוד. זו החלטה כלכלית.
הוא מעדיף שהשלטון ייקח עוד כסף מאזרחים עובדים וייתן אותם למוסדות תרבות – זו גם החלטה כלכלית.

גם על זאת, כבר כתב האייק:

"… לא בוז לרווחה חומרית יש כאן, אף לא ירידה בתשוקה אליה, אלא אדרבה: סירוב להכיר במכשולים כלשהם, להכיר בניגוד כלשהו למטרות אחרות, העלול לעכב את מימוש תשוקתינו שלנו – זה הדבר המייחד את דורנו"

עברו יותר מ70 שנה מאז נכתב "הדרך לשעבוד", והדבר המייחד את דור הצעירים של אז, נשאר זהה בדור "הצעירים" של היום.
הקולקטיביזם נשאר בעל השפעה חזקה – וכדאי לו לכל שוחר חופש ורווחה, להישמר מפניו עד מאוד.

ותומר שרון? עדיף לצחוק.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: