משה סילמן נפטר.
אורי רדלר כבר הרחיב את היריעה על משה סילמן וקורותיו, אין צורך להתעמק בדברים.
כן יש צורך לפי דעתי להתעמק בעניין האחריות, והמחיר:
מימין ומשמאל חוזרת האימרה הידועה והאקסיומטית כביכול כי "אין מחיר לחיי אדם".
האומנם? אם הצלת סילמן מעצמו הייתה דורשת 100 ש"ח, זה לגיטימי? 1000? מיליון? מיליארד? אין מחיר משמעותו כל מחיר.
אדם, ארגון וכמובן שמדינה אינם יכולים להתנהל לאורה של הנחייה שכזו כי לחיים "אין מחיר". השאלה היא מהו אותו מחיר? והתשובה היא, מה שאתה מוכן לשלם עבורם.
אנסה לנמק – תוקפים את העניין של סילמן בכך שהמדינה הפכה "קרה".
הגדילה לעשות פעילת המחאה שירי אלוני שכתבה שהצתתו של סילמן היא עילה ל"מלחמת אחים" – כי אותם אזרחים שלא יצאו למחאה/לא תומכים במחאה וכד' הם "קרים"," קשיי-לב" וכי המדינה "נדבקה" במוסר הירוד הזה ואם רק הייתה במדינה קצת יותר "חמלה" ו"אנושיות" אזי היה כאן יותר טוב.
אבל מי זו המדינה? מאיפה יש לה כסף? כל אדם ברחוב יגיד שמה הייתה הבעיה לתת לסילמן עוד איזה אלפייה כל חודש מביטוח לאומי, זה היה מונע ממנו להתאבד, וזו ממש אטימות וחוסר לב של המדינה ומוסדותיה, במיוחד ביטוח לאומי.
אבל אם הייתם לוקחים מאותו אדם את אותם אלף שקלים? פתאום יש השגות. "מה פתאום? למה אני צריך למממן אותו?" "יש לי מספיק הוצאות" "גם אני מתקשה" ועוד שלל סיבות, כל אחת מהן לגיטימית יותר מהשנייה.
המדינה, היא אותו דבר. רק שהמשקל של כל אחד מאיתנו בתשלומים שלה הוא כביכול קטן – 1000 אנשים שמשלמים 1 ש"ח בחודש לביטוח לאומי שהולך למישהו שהמזל לא האיר לו פנים, בעצם נתנו לו 1000 ש"ח בלי פגיעה כלכלית משמעותית באף אחד מהם, עם רווח כלכלי ברור למקבל הקצבה. כביכול, כיוון שמספר זה מוכפל פי כמה וכמה. ישנם אלפים על גבי אלפים של נזקקים החוסים תחת תשלומי העברה כאלה ואחרים ככלל ובפרט תשלומי ביטוח לאומי. החל מניצולי שואה ועד לנפגעי תאונת עבודה ומקורבים בקומבינה. לכל אחד מהם מגיע שקל. צריך גם לזכור שהתשלום לביטוח לאומי אמור גם לזכות אותך בביטוח זה, ואנחנו נכנסים פה לבעיה כלכלית לא קלה בכלל.
ופתאום השאלה של משה סילמן משתנה מהקצה אל הקצה – אם אתה חושב שמדינת ישראל צריכה לדאוג לנזקקיה, עדיף לעשות זאת דרך רווחה פרטית אבל אם לא, אתה צריך לדרוש לשלם יותר.
אתה צריך לומר משהו קונקרטי, משהו כמו "עוד מאה ש"ח מכל מי שמרוויח יותר מ5000 ש"ח בחודש היה מציל את משה סילמן".
כמובן שזו פרצה שקוראת לגנב ומהר מאוד זה ייגבר. יש הרבה משה סילמנים, וכאלה שדומים למשה סילמנים, וכאלה שמספקים עבודה ושירותים למשה סילמנים – סקאלת הנזקקים והזקוקים לעולם תגדל כאשר המימון שלה יגדל. החל מניצולי שואה ונזקקים ועד לבעלי עסקים בפריפריה, חרדים השומרים על "שלהבת תורת ישראל", עובדים סוציאלים ועוד ועוד.
בנוסף על כל אלה, יש פה לפי דעתי עניין של כניעה לסחטנות. מגיע אדם, מאיים להצית את עצמו אם לא תתנו לו כל מיני דברים. זוהי סחטנות לשמה.
האם אתם נותנים לו דירה? אוכל? כסף? את כל הרכוש שלכם? ואם לא, למה אתם כאלה חסרי לב ואטומים?
אדון העצמי 