אדם מובהל לחדר מיון, הוא נורה ובחזהו ננעצו עשרות קליעים.
הרופא עושה בדיקה מהירה, ומכריז לצוות המיון מהי הבעיה:
"אין מספיק קליעים בגופו"
הבעיה הגדולה ביותר שעומדת לפתחו של הציבור הישראלי היום היא חוסר היכולת והמסוגלות, גם של כלל האוכלוסייה, וגם של "מנהיגיה" – להסתכל למציאות בעיניים – לאבחן את החולי, ורק אז למצוא פיתרון.
לא ייתכן כי המחאה על יוקר המחייה, המתבטאת לחלוטין בשווקים עתירי רגולציה,פיקוח והתערבות ממשלתית תטען, ללא בושה(וגם ללא שכל) כי: "השוק החופשי משתולל ללא רסן".
על הפתרונות ניתן, ראוי ורצוי להתווכח – אך הפתרון אמור לתת מענה לבעיה במציאות, ולא לבעיה דמיונית.
יש מעט מאוד שוק חופשי בכלל תחומי החיים במדינת ישראל – החל מדלק, תחבורה ציבורית, קוטג' ועד לדיור.
כאשר סוציאליסטים מעומתים עם העובדות היבשות, הם יאמרו כי מעט השוק החופשי – הוא הוא הצרה! בדומה לאותו רופא שראה אזורים שקליעים לא פילחו אותם והסיק: הם הם הצרה!
ושוב – העובדות אינן עומדות לצידן של התומכים בהתערבות ממשלתית מוגברת – ניתן לקחת את הדלק כדוגמא:
מחיר הדלק(נכון לאוגוסט 2011, לפי נתונים רשמיים של ממשלת ישראל) מחולק כך:
-
המחיר בשער בית הזיקוק באיטליה – 2.8110 ש"ח
-
מס בלו – 2.92 ש"ח
-
סל הוצאות השיווק לבנזין – 0.71
-
מע"מ – 1.00 ש"ח
או בחלוקה פשוט לאחוזים, ממחיר של 7.441 ש"ח לליטר בנזין 95:
- 37.78% הוא מחיר הדלק עצמו באירופה
- 9.54% הוא שיקלול העלויות + רווחים של חברות הדלק
- 52.68% הוא מסים כאלה ואחרים
סוציאליסטים, ברחוב, בכנסת ובממשלה יטענו כי צריך להוריד את שיעורו של "סל הוצאות השיווק לבנזין"! כיצד אפשר לומר דבר כזה כאשר ברור לחלוטין שהמרכיב הגדול ביותר במחיר הדלק המופרז, הוא הממשלה עצמה?!
וזה כמובן, "רק" הדלק.
מה עם ענף הדיור, עליו קמה המחאה?
לצערנו, בלתי אפשרי למדוד באחוזים מדוייקים את כמות ההתערבות הממשלתית בענף זה, ומחירה המגולגל לאזרחי ישראל – אך ניתן למנות, רק חלק, מההגבלות הממשלתיות על ענף הדיור – שמייקרות לכולנו את הקרקעות, הבנייה על הקרקעות, רכישת הדירות ושכירת הדירות:
- השלטון במדינת ישראל מחזיק בכ-93% מהקרקעות בארץ ישראל – הקרקעות "מטופטפות" לשוק במחירים שערורייתים ובקצב יותר איטי מאינטרנט 56K.
- מרגע הגשת תוכניות הבנייה ועד לאישורן הסופי, עוברות בממוצע 7 שנים עד שהן מאושרות בכלל הוועדות
- תב"ע – "תוכנית בניין עיר" שיש בכמעט כל רשות מקומית, מטילה הגבלות מגוחכות על הבנייה בשטחה: אסור לבנות מעל X קומות(בד"כ מספר מאוד נמוך, נאמר 5 קומות), אסור לבנות ללא X מקומות חנייה, אסור לבנות ממרחק X מבתי מסחר כאלה ואחרים, אסור לבנות ללא שימור X שטחים ירוקים ועוד
- אסור לבנות במושבים, קיבוצים ושאר יישובים שאינם ערים – מאות בני ישובים נאלצים, גם לא מרצון, לצאת מהיישוב כיוון שאסור לבנות בתים חדשים ביישובים אלה
- איסור פיצול דירות – דירת ארבעה חדרים יכולה, ללא בעיה, לספק דיור ברמה הוגנת למספר גבוה של דיירים כל עוד הם מופרדים ברמה כזו או אחרת זה מזה – איסור פיצול דירות בעצם משאיר בשוק רק דירות גדולות, שאינן מתאימות למגורים של רווקים, סטודנטים ובעלי הכנסה נמוכה אחרים
- מיסי שבח, מיסי רכישה ומיסי מכירה על השכרה ומכירה של דירה
- איסור מגורים באזורים מסחריים או תעשייתים – ידוע גם כ"איסור הלופט" – חל איסור להסב חללים תעשייתים/באזורים תעשייתים לדירות, ושוב – כמו עם פיצול דירות, למרות שמספר גדול של אנשים היו שמחים לגור בחללים כאלה
ואלה רק על קצה המזלג.
אז מוזמן כל אזרח במדינת ישראל לשאול עצמו – מה יש לו יותר, התערבות ממשלתית ותכנון מרכזי או שוק חופשי? התשובה ברורה.
ולאחר שהבין מהי המציאות, כדאי מאוד לרופא להוציא את הקליעים מגופו של החולה ולא לירות בו עוד…
המחאה מוצדקת. יקר מידי לחיות במדינת ישראל. יוקר המחייה נובע באופן ישיר ובלתי משתמע לשתי פנים מהתערבות ממשלתית בשיעור גבוה.
אז שאל את עצמך, אזרח מדינת ישראל: המציאות היא התערבות ממשלתית רחבה מאוד – מה אתה חושב הוא הפיתרון – עוד התערבות ממשלתית, או פחות התערבות ממשלתית?
להשאיר תגובה